השבת הגדולה 

לדעת לקבל

היקום נותן לנו דברים נפלאים, חלקן אנחנו לוקחים את זה - וחלקן אנחנו לא מתייחסים לזה. לאור הכישלון של המדע והדת קם הארגון שנקרא קבלה. שהפירוש הוא: "מה אנחנו יכולים לקבל מן התורה של משה רבנו"?... או לחילופין, איך אנחנו יכולים לקבל את התורה ולא להיות במעמד שמוסרים לנו את התורה על ידי המלמדים?... כשם שבכול מקצוע שאנחנו הולכים לרכוש אנחנו יודעים את סופו... כך שאם נתחיל ללמוד לדעת את תורת משה ואנחנו לא יכולים לראות איך נראה הסוף... השאלה היא: "מדוע להתחיל"?...

שבת הגדולה

כולם מחכים לשבת הגדולה שהיא הגאולה וכולם הולכים לבתי הכנסיות ובהתלהבות גדולה מתפללים ומבקשים שאכן הכתובים יתקיימו ומאחלים ואומרים: "שבעזרת השם (אותיות משה) הגאולה תבוא". השאלה שאני שואל: "מדוע כאשר אדם חולה הולך לרופא ומקבל את מרירות התרופה – ומדוע כאשר נותנים את התרופה בדעת שדוחה את כול המחלות – דוחים?... על התשובה הזו ענה משה רבנו בספר הזוהר בפרשת – אחרי מות...

בצער תלדי בנים

 שלוש כתות קיימות ביקום דת, מדע וקבלה - והעולם סובל... תסתכלו ותקראו ביומיים האחרונים כמה המדינה רועשת בגלל קצב שלא מוכן להודות במה שהוא עשה. ואני מסתכל ואומר: "מה הרעש הזה, האם ראשי העם מוכנים להודות באונס שהם אונסים את העם"?... אני מבקר אצל כול חכמי הדור הן מהדת, מדע וקבלה ומראה להם כיצד אפשר לפתור את בעיית בני התמותה בעולם הזה ושלושתם בורחים ממני כנשיכת נחש. לאחר מכן אני שומע אותם כותבים מדברים אל ליבם של העם כמה הם רוצים לעזור להם ומפגינים את חכמתם. הדת, מדע והקבלה רוכשים את כוחם מספר הזוהר, "וכולם  מדקלמים את הכתוב - ואף אחד לא יודע מה המהות".

הדתיים בעלי שולחן ערוך והכשרות (הטמאים) קובעים איזה זוהר קדוש ואיזה לא קדוש...

מוסדות סגורים של הקבלה (פוחדים להתגלות) מתעשרים מספר הזוהר...

והפרופסורים של המדע: "הם כבר יודעים שהם לא פה –  והם פה כדי להעביר את הזמן"...

בא נלמד מה אומר משה רבנו בספר הזוהר לפני השבת הגדולה שהיא יום הגאולה. ה' (נשמת משה) -  גאל – וה (עולם הזה). יציאת מצרים. ספר הזוהר פרשת אחרי מות דברי משה רבנו:

ריא – "אמר רעיא מהימנא, (שהוא נשמת משה רבנו), בזמן ההוא, (קודם ביאת המשיח), אלו בעלי המשנה, בעלי החכמה העליונה, בעלי קבלה, בעלי סודות התורה, השעה דחוקה להם, (שאין להם ממה להתפרנס). וזהו שאמר, שאיל תערג על אפיקי מים. שהם אפיקי מים של התורה אל השכינה, ואין תורה אלא העמוד האמצעי (זעיר אנפין). כי אלו אפיקי מים, (בעלי החכמה הנ"ל שמהם תצא תורה). שהיא מים. הם בצער יגון ועניות. ואלו הם חבלים וצירים של היולדת, שהיא השכינה, שנאמר בה ותגל יולדת. ובאלו חבלים תהיה, דהיינו בצער שלהם, (של בעלי התורה והחכמה הנ"ל. שצערם נבחן לחבלי לידה של השכינה)".

ריב – "ובאלו חבלי לידה  שצועקת בהם מתעוררים ע' סנהדרין של למעלה. עד שיתעורר הקול שלה עד יהוה. ומיד קול ה' יחולל אילות, שהם בעלי המשנה, בתולות אחריה רעותיה, לכולם יהיה חיל כיולדה ממש, בדחק שהשעה דוחקת להם בכמה נשיכות של יצר הרע, שהוא הנחש הנושך אותם בכמה דחקות".

ריג – "בזמן ההוא, היא נפתחה להוליד את המשיח, בשביל החבלים והדחק של הצדיקים, בעלי מידות, בעלי סודות התורה, בעלי בושת וענוה, בעלי יראה ואהבה, בעלי חסד, אנשי חיל, יראי אלקים, אנשי אמת, ושונאי בצע, שהשעה דוחקת אותם. וזהו שהעמידו בעלי המשנה, דור שבן דוד בא אנשי חיל יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו. וירא חטא ימאסו, וחכמת סופרים תסרח, ותהא האמת נעדרת, והגפן תתן פריה והיין ביוקר".

ריד – "ומאלו הקולות שנותנת, שהם שביעים קולות, כנגד שביעים  תיבות שיש במזמור. יענך ה' ביום צרה, נפתחה רחמה, שהיא ב', דהיינו בית הרחם. הכלול מב' בתים, להוליד מהם ב' משיחים, (משיח בן דוד ומשיח בן יוסף). ומביאה ראשה בין ברכיה. הראש שלה, הוא העמוד האמצעי, (דהיינו זעיר אנפין) ברכיה  הם ב' שוקים נצח והוד, שהם ב' נביאים. משם נולדים ב' משיחים. בעת ההוא, ויחשוף יערות, (דהיינו שתתגלה החכמה) והנחש יהיה נעבר מן העולם". (כי אור החכמה מכלה כול הקליפות). עד כאן משה רבנו.

ברור שאף אחד עלי אדמות לא יכול להסביר וללמד את הכתובים האלו, מכיוון שכדי ללמד צריך לדעת, וכדי לדעת צריך לחוות, וכדי לחוות צריך להאמין, ולהאמין רק בעצמך שנאמר: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך".

כול מלמדי הקבלה – וכול הדתיים – וכול המדענים יודעים: "כאשר האטום מתפוצץ - ההרס הוא איום ונורא". לא כך ברוחניות. כאשר הגשמיים שהם ראשי הכתות דת, מדע וקבלה מלמדים את תורת משה רבנו ולא מאמינים במשה רבנו – הם מסלפים את התורה. לא יכול אדם לדעת תורה כאשר הוא מוכר את התורה בכסף כדי להחיות את המת שלו שנאמר: "ברוך אתה יהוה מחייה המתים". לא יכול אדם לדעת תורה ולקבל את התורה כאשר הוא פוחד מחוסר פרנסה שנאמר: "הקב"ה מאכיל את הקינה שמתחת הים". לא יכול אדם לקבל תורה ולהשתחרר מן העבדות כאשר כול מאודו וכוחו לדאוג לחשבון הבנק לקראת הפנסיה שנאמר: "ותורתך שווה מאלפי פנני זהב וכסף". ספרי "מלחמת הרוח בחומר" מראה לכם  שתוך תקופה קצרה שמלמדים אותי את התורה אני מודיע לבני: "אין כסף בעולם ואין אדם בעולם שיכול לשחרר אותי –  אני אשחרר את עצמי". וכאשר אני ניגש לחכמי הדור ולזקני העם ולמקובלים ולאנשי המדע כדי לקיים את הכתובים שנאמר: "ויאמר יהוה אל משה לך לזקני העם ותספר להם את אשר עשה לך האלהים בצאתך ממצרים והם יודיעו אל העם". כאשר אני ניגש לכולם כדי לעזור לנבראים ולבצע יציאת מצרים אני רואה את מה שראה משה שנאמר: "ויסתכל כה וכה ואין איש", דהיינו, אף אחד מהם עדיין לא הגיע לדרגה של קוו האמצעי וכולם עשוקים ולכן הם עושקים. כך שאם הם יאשרו לי לשחרר את תלמידיהם הם בעצם מוותרים על כספי התלמידים.

ריד – "ומאלו הקולות שנותנת, שהם שביעים קולות, כנגד שביעים  תיבות שיש במזמור. יענך ה' ביום צרה, נפתחה רחמה, שהיא ב', דהיינו בית הרחם. הכלול מב' בתים, להוליד מהם ב' משיחים, (משיח בן דוד ומשיח בן יוסף). ומביאה ראשה בין ברכיה. הראש שלה, הוא העמוד האמצעי, (דהיינו זעיר אנפין) ברכיה  הם ב' שוקים נצח והוד, שהם ב' נביאים. משם נולדים ב' משיחים. בעת ההוא, ויחשוף יערות, (דהיינו שתתגלה החכמה) והנחש יהיה נעבר מן העולם". (כי אור החכמה מכלה כול הקליפות). עד כאן משה רבנו.

בית הרחם וב' השוקיים הם אותיות "שקר", שהאות ש' היא פתח הרחם שהיא יוסף והאות ק' היא ירך ימין משה והאות ר' היא ירך שמאל אהרון. משה ואהרון הם עמודי התווך והאות ש' היא הנקודה המרכזית. משה ואהרון נקראים "אתנים" וביציאת מצרים שנאמר: "ויאסוף משה את עצמות יוסף". הוא יצא מתוך השקר כשם שנחש מפשיל את עורו (נחש = משיח), דהיינו, מתהפך, דהיינו, מתיישר. ואז האותיות ממודעות "אתנים" שהם הנביאים, מתהפכים ל"תנאים" ואז הוא מקבל את האמת. ואמת נקרא: "הקדוש ברוך הוא – תורה" שהוא הקו האמצעי שנאמר: "שופט עולם בצדק". 70 קולות כנגד 7 ימי הבריאה כפול 10 מאמרות שלאחר יציאת מצרים, משה ואהרון הם שומרים על הבריאה יצירה ועשייה ויחד הם הסנהדרין הגדולה שהיא ע"ב שמות השם הקדוש.

 זאת התורה שנמצאת בספרי שאני מתאר אותה וכך אני מראה שתורת משה רבנו היא לא מיסטיקה והיא לא כוחות על טבעיים – היא דעת. על כן אני מראה לכם פה מה יכול אדם לחולל בחייו בתקופה קצרה מאוד, ואני מזכיר לכם שנית: "את ספר הזוהר ראיתי לפני שנתיים פעם ראשונה בחיי". ואם אני רכשתי את זה בידיעה בתקופה של שש שנים ללא עזרה – אוכל להעביר לכם את זה בתקופה קצרה יותר שנאמר: "אין חכם כבעל ניסיון".

השליח הנפוץ ביותר – "בין שניים עשר שליחים תמיד חייב להיות אחד קשה כאבן, כדי שניתן יהיה לבנות עליו את הכנסייה החדשה" (ניטשה). והמקרא מלמד אותנו שמתוך 12 עשר השבטים האחד שכבש את הארץ ללא הרוגים: "יהושע בן נון" שהוא שר צבאו של משה שהוא משה – המשיח.    

"אלו לא הוציא אותי ממצרים – אנחנו ובננו ובני בננו עבדים לפרעה במצרים"

"ברוך הוא – וברוך שמו"